החלטה בתיק ת"פ 55470-01-11

1.         כתב האישום מייחס לנאשם עבירה של החזקת סכין שלא כדין, עבירה לפי סעיף 186 (א) לחוק  העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: " חוק העונשין"), בה נקבע, כדלקמן:-

"המחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקם למטרה כשרה, דינו - מאסר חמש שנים".

2.         בכתב האישום נטען, כי בתאריך 2.11.2010, בסמוך לשעה 13:30, בכלא דקל, החזיק הנאשם בסכין הניתנת לקיבוע, מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקה למטרה כשרה.

3.         עניינה של החלטה זו בשתי טענות מקדמיות שהועלו ע"י הנאשם, כדלקמן:

הראשונה - בעניין ביטול כתב האישום, מאחר ולא קוימה חובת הידוע המנויה בסעיף 60 א' לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב - 1982 (להלן: " החוק"), ומכאן שלא ניתנה לנאשם זכות שימוע, דבר המחייב ביטול של כתב האישום.

השנייה - ביטול כתב האישום מאחר ולא ניתן לייחס לנאשם עבירה לפי סעיף 186 (א) לחוק העונשין, מאחר והסכין נמצאה לטענתו, בתחום ביתו, הואיל והנאשם מרצה מאסר בכלא והכלא כמכלול - הוא ביתו של הנאשם.

הטענה הראשונה - זכות השימוע

4.         ב"כ הנאשם טוען, כי יש להורות על ביטול כתב האישום, וזאת מהטעם כי היו צריכים לשלוח הודעה לנאשם על שימוע. ההודעה נשלחה לכתובתו בכפר קאסם, בעוד שהנאשם מרצה עונש מאסר של 21 חודשים. לשיטתו של ב"כ הנאשם, המאשימה לא פעלה נכון ולא שלחה לו הודעת שימוע לכלא. סופו של יום, טוען ב"כ הנאשם, כי יש לבטל את כתב האישום.

ב"כ המאשימה טען כי נשלחה הודעה לביתו של הנאשם, לכתובתו בכפר קאסם, זאת לפי הכתובת שהייתה מעודכנת אצל המאשימה. עוד טען ב"כ המאשימה, כי גם אם תתקבל טענת הנאשם, הרי שאין בה להביא לביטול כתב האישום.

ב"כ הנאשם נתן תשובה לתגובת המאשימה, בה טען כי זכות השימוע בעניינו של הנאשם לא התקיימה, וכי דין כתב האישום להתבטל.

5.         המסגרת הנורמטיבית:-

סעיף 60 א' לחוק קובע:

" ידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע

(א) רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי העניין, כי קיימת מניעה לכך.

(ב)    .....

(ג)     .....

(ד) חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי העניין, רשאים להאריך את המועד האמור".

6.         אין חולק, כי מטרתו של סעיף 60 א' לחוק הינה ליתן הזדמנות לחשוד לשטוח את גרסתו וטענותיו בפני התביעה במטרה להניאה מלהגיש כנגדו כתב אישום. זכות שימוע הוכרה כזכות מהותית ביחסים בין הפרט לרשות הציבורית. חשיבותה של זכות השימוע כזכות יסוד נדונה פעמים רבות אף במשפט הציבורי ולאו דווקא במשפט הפלילי, שהרי לזכות זו פנים רבות, והיא בעלת מעמד ולה מקום נכבד ביחסים בין האזרח לרשות הציבורית הפועלת בתחומי החיים השונים.

באשר לזכות השימוע, נאמר בדברי ההסבר להצעת החוק:-